יוגה להתמודדות עם דיכאון

מאת ענת גבריאל

תוכן עניינים
 1. דכאון בראי הרפואה הקונבנציונלית והפסיכולוגיה המערבית

2. דרכים משלימות לטיפול בדיכאון

3. יוגה והשפעתה על הבריאות הנפשית

4. יוגה כתרפיה התומכת בחולי דיכאון

5. הכלים הייחודיים של היוגה הנשית להתמודדות עם דיכאון

1. דכאון בראי הרפואה הקונבנציונלית והפסיכולוגיה המערבית 

     "במצב זה של היעדר אהבה, ההרגשה היחידה הנותרת היא היעדר כל משמעות"  / אנדרו סלומון

כולנו יודעים מה פירוש הדבר להיות עצובים. עצם היכולת להתנסות בדכאון היא חלק מהחוויה האנושית הנורמלית, במיוחד כתגובה לנסיבות מעוררות דחק כגון אבדן אישי משמעותי ולחצים כרוניים, או מצבים הדורשים הסתגלות למצב חדש כפי שחוות נשים לאחר לידה. כל עוד הדכאון "קל" וקצר מועד, הוא נמצא בטווח הנורמלי של שינויים במצב הרוח ונחשב לחלק טבעי מחיינו. לצערנו, הפרעות מצב רוח רציניות נפוצות גם הן, ונראה שתדירות הופעתו של דכאון קליני הולכת וגדלה: 13% מהגברים ו - 21% מהנשים יחוו במהלך חייהם/ן דכאון קשה. מבחינת ההבדלים בין המינים - נשים נוטות פי 2 מגברים ללקות בדכאון קליני.

דכאון קליני מתבטא בכל הרמות – פיזית, מנטאלית, רגשית, קוגנטיבית, רוחנית. הוא מאופיין בתחושות של עצב וייאוש או ריקנות, דלות והשטחה רגשית, בצירוף חוסר יכולת לחוות עונג והנאה. הערך העצמי ירוד ומלווה בתחושות אשם, בושה וחוסר יכולת. ברמה הפיזית מאפייניו כוללים הפרעות שינה ותיאבון (עודף או חוסר), מחסור בחיוניות ובמוטיבציה המובילים לפגיעה משמעותית בתפקוד וירידה ניכרת ביכולות קוגנטיביות כמו ריכוז וזכרון.


כדי לאבחן דיכאון קליני ולהבדיל בין סוגיו השונים יש להתייחס לחומרת התסמינים, דרגת הליקוי בתפקוד ומשך אפיזודת הדכאון - האם ההפרעה כרונית או שאינה רצופה וכוללת תפקוד תקין בין אירועי ההפרעה. הדי.אס.אם, ספר האבחנות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, מחלק את סוגי הדכאון החד קוטבי כך: הפרעות קלות עד מתונות הכוללות דיסתימיה והפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא, והפרעת דכאון קשה. כמו כן דכאון מהווה תחלואה נלווית למגוון נרחב של הפרעות נוספות: פוסט טראומה, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה ועוד.

 


גורמים ביולוגיים לדיכאון חד קוטבי
 

  • ביוכימית קיים קשר בין חוסר איזון של הנוירוטרנסמיטורים אדרנלין, נוראדרנלין וסרטונין לדיכאון קשה.

 

  • תורשתית, הנטייה המוקדמת להפרעות מצב רוח עשויה לעבור בגנים, אך הקשר בין המטען גנטי לביטוי של דיכאון חד קוטבי הוא רופף.

 

  • מהמבחינה הנוירו פיזיולוגית נמצא שיש קשר בין רמות פעילות מוחית נמוכות (עקב פגיעה או לא) בחלקה השמאלי של קליפת המוח הקדמית או הקדם מצחית לדיכאון.

  • מתרחבת ההסכמה ששיבוש במקצבים הביולוגיים וחוסר תיאום עם מנגנונים מחזוריים נורמליים של שינה, חום גוף, נשימה, קצב פעימות הלב, וכן מקצבי הפרשת הורמונים כגון קורטיזול ומלטונין, עשוי להסביר רבים ממאפייניו הקליניים של הדכאון.

 

  • מבחינת גורמים נוירו אנדוקריניים (הורמונליים), יש להתייחס ל2 צירים עיקריים: ציר ההיפותלמוס/יתרת מוח/יתרת הכליה, ובמיוחד בהורמון הקורטיזול המופרש מיתרת הכליה. רמות הורמון זה בדם של בעלי דיכאון קשה גבוהות ב50-60% מהאדם הממוצע. בנוסף, דקסמתזון אשר פועל כמדכא חזק של קורטיזול בדם, נכשל לחלוטין או לאורך זמן בדיכוי, אצל 45% מבעלי הדכאון הקשה.
    ההיפתלמוס/יתרת המוח/בלוטת התריס - ידוע ששיבושים בציר זה עומדים במתאם עם הפרעות במצב הרוח, לדוגמא אנשים עם תת פעילות של בלוטת התריס לוקים לעיתים קרובות בדכאון.



גורמים פסיכו חברתיים -גורמי דחק עלולים לחולל שינויים ארוכי טווח בתפקוד המוח, והשפעתו השלילית של סטרס כרוני על האיזון הביוכימי וההורמונלי ועל המקצבים הביולוגיים של האדם נחקרה רבות והוכחה כחד משמעית.
כמו כן, גורמים סביבתיים כגון אורח חיים, אירועי חיים, משתני האישיות, מערכת האמונות של האדם וקיומה או העדרה של מערכת תמיכה משפחתית/חברתית/קהילתית קובעות את רמת הפגיעות של האדם מול דיכאון. ע"פ מחקרן של האריס ובראון מ1978, שבדק נשים שהתנסו באירוע חמור, נמצא קשר בין חסינות מסוימת לדכאון לבין ארבעת הגורמים הבאים: קיומם של ילדים בבית, יחסים אינטימיים וקרובים, משרה חלקית או מלאה מחוץ לבית ומחויבות דתית עמוקה.



טיפול קונבנציונאלי בהפרעות מצב הרוח ודכאון - ישנם שני אופנים עיקריים של טיפול קונבנציונאלי בדכאון: פסיכותרפיה וטיפול בדיבור ו/או התערבות רפואית הכוללת טיפול תרופתי או טיפול בנזעי חשמל.
תרופות נוגדות דיכאון יעילות ב  50-60% מהפעמים, יש להן תופעות לוואי קלות עד קשות והתרופה מתחילה להשפיע תוך 3-6 שבועות. לעיתים פתרון זה הכרחי ומציל חיים, במיוחד במקרים של דכאון קשה.
טיפול בנזעי חשמל מוצע לסובלים מהפרעות מצבי רוח קשות וניתן בדרך כלל כסדרת טיפולים. טיפול זה משפיע מהר ומקל באופן ממשי על תסמיני הדיכאון ב- 75%-90% מהפעמים, כשתופעת הלוואי אפשרית היא פגיעה בזכרון קצר הטווח. .




2. דרכים משלימות לטיפול בדיכאון

תזונה - אנחנו מה שאנו אוכלים – הקלישאה שכולה אמת. כוחו המרפא של המזון הוא אדיר, כיוון שכל מה אנו צורכים מרכיב כל תא ותא בגופנו. ספציפית לדכאון, כדאי לצרוך מזון עשיר במרכיבים מזינים ובעיקר בחומצה האמינית טריפטופין (חומר המוצא של הסרטונין, הממלא תפקיד קריטי במניעת דכאון) – כגון אגוזים, זרעים, קטניות, ירקות ופירות חיים ודגנים מלאים.
בנוסף, יש להמנע מצריכת מזונות המכבידים על מערכת העיכול, כדי למנוע איבוד אנרגיה בתהליך העיכול. מאותה הסיבה כדאי להמנע מקפה אשר בניגוד לתפיסה הרווחת, אינו ממלא באנרגיה אלא גוזל אנרגיה מהגוף ע"י התשה של בלוטת האדרנל.
כמו כן, יש להקפיד על תזונה מלאה בפראנה - הכוונה למזון המגיע בצורתו הטבעית מהאדמה, כגון פירות וירקות חיים, בניגוד למזון מתועש או כזה שעבר עיבוד במהלכו איבד את החיות שבו ולכן אינו מזין את הגוף באנרגיית חיים. כמו כן, מזון טבעי שלא עבר עיבוד שומר על ויטמינים ומינרלים החשובים להזנה עמוקה של הגוף ובריאות אמיתית ושלמה.



חשיפה לאור ולשמש - מחקרים רבים מראים על מתאם בין מחסור בויטמין די לדיכאון. ויטמין זה מיוצר ע"י תאי העור עם חשיפתם לקרינת שמש ישירה, לכן מומלץ לחשוף זרועות ורגליים, בצורה מבוקרת כמובן, לאור השמש בכל יום. כמו כן, האור מעורר את ההיפותלמוס, המווסת על המקצבים הביולוגיים של שינה, אכילה, טמפרטורה וחשק מיני, שהדכאון פוגע בסדירותם. האור משפיע גם על סנתוז הסרטונין ברשתית העין. אחד הטיפולים המוכרים לדיכאון עונתי הוא תיבות אור – חשיפה של האדם לאור בוהק.


טיפולי מגע ועיסוי - מחקרים מראים על השפעתו החיובית של עיסוי על תסמיני דיכאון. מגע משחרר אנדרופינים, אוקסיטוצין והורמונים אחרים המשרים תחושה נעימה ומפחיתים רמות סטרס. כמו כן מתחזקת מערכת העצבים הפראסימפטטית שאחראית על שיקום, עיכול ורגיעה.
בנוסף, החוויה של קשר אינטימי הכולל קבלה ונתינה בין המטפל למטופל היא בעלת עצמה רבה, במיוחד לאור תחושת הניתוק והריקנות של אדם מדוכא, ויש בכוחה "לפתוח" את המטופל שמכונס בתוך עצמו ולעורר בו חיות ורגשות חיוביים.



המנעות מחשיפה למסכי/תאורת לד לפני השינה - חשיפה לאור לבן-כחול באורכי גל קצרים לפני הירדמות מעכב הפרשה של מלטונין, הורמון שמופרש מבלוטת האצטרובל בשעות החשכה. עיכוב זה גורם לבעיות שינה ולשיבוש השעון הביולוגי. ארגון הרופאים האמריקאי מאשר שנמצא מתאם בין חשיפה ללד לפני השינה לבין דיכאון וסרטן שד אצל נשים. המנעו מלהיות מול הסמארטפון, הטלויזיה או תאורת לד מכל סוג שהיא כשעה לפני השינה.


פעילות גופנית - הרפואה מכירה בפעילות גופנית ככלי משמעותי לתמיכה בהתמודדות עם דיכאון, בזכות הפרשת אנדרופינים - חומרים המופרשים מבלוטת יתרת המוח אל הדם וגורמים לשיכוך כאבים, לתחושה נעימה בגוף ולמצב רוח טוב. בזמן פעילות ספורטיבית כמות האנדרופינים המופרשים אל הדם גבוה פי 5 מבזמן מנוחה.
 



3. יוגה והשפעתה על הבריאות הנפשית

יוגה משלבת עבודת גוף, נשימה ותודעה בכדי לייצר שינויים של ממש במערך הגוף-נפש. עוצמתה של היוגה כתרפיה טמונה קודם כל בנגישות שלה - יש תרגול מתאים ומיטיב עבור כל אחד ואחת, גם במקרים של פציעה או חולי. בנוסף, תרגול מאוזן משלב בין הגברת חיוניות והמרצה של המערכות, לבין תחושת רגיעה עמוקה המאפשרת את התהליך השיקומי. כמות האנרגיה גדלה ע"י הגדלת כמות החמצן הנשאף פנימה והגברת זרימה של הדם, הנוזל הלימפתי והפראנה בגוף, והרגיעה מתאפשרת בעקבות חיזוק טונוס עצב הוואגוס, הפעלה של מערכת העצבים הפראסימפטטית ע"י הפרשת אנדרופינים הגורמים למצב רוח מרומם.



תנוחות היוגה - יציבה ותנועההאסנות, תנוחות היוגה, מביאות את הגוף-נפש לבריאות שלמה: הן משפרות את היציבה, מסלקות נוקשות מהמפרקים, מזרימות דם לכל הגוף ועוזרות לתהליכי ניקוי. ישנם סוגים שונים של תנוחות– תנוחות עמידה, כפיפות לפנים, פיתולים, כפיפות לאחור ותנוחות הפוכות -  הממקמות את האיברים באופן שונה ומשפיעות בצורה שונה: חלקן מעוררות ואחרות מרגיעות, חלקן מחממות ואחרות מצננות וכו'. תרגול יוגה קבוע לא רק מחזק, מגמיש ומביא קלילות גופנית – אלא גם מביא ליציבות נפשית בזכות שיפור האיזון הכימי וההורמונלי.
 

  • הקשר בין יציבה לדכאון: מחקרים מראים שחולי דיכאון נוטים ליציבה שפופה ושיציבה שפופה מחריפה את הדכאון. יציבה שפופה מתבטאת בגב עליון כפוף ועגול, כתפיים שמוטות, בית חזה ששקוע פנימה ואינו מאפשר ללב, לריאות ולסרעפת להיות בתפקוד מיטבי. כתוצאה מכך, רמת האנרגיה באורגניזם גם נמוכה וגם תקועה באזורים מסוימים. השפעתה החיובית של יציבה זקופה על המצב הנפשי והאנרגטי מתבטאת בתחושות חיות, בריאות, בטחון עצמי, פתיחות והנאה. תרגול קבוע ומדויק של תנוחות היוגה, המבוססות על עקרונות של התארכות וצמיחה מתוך מרכז מייצב ובסיס מקורקע - מביא לשיפור ניכר ביציבה ולצורה שבה האדם מחזיק את עצמו, נע, נושם ומתפתח.



נשימה הנשימה היא הביטוי של כוח החיים באורגניזם והשפעתה על איכות החיים ידועה ומוכרת - כשהנשימה טובה וזורמת בחופשיות אנו בריאים ומלאי חיוניות. כשהיא שטחית וקצרה נפגעים התפקודים הגופניים, התודעתיים והרגשיים שלנו.
נשימה שטחית פוגעת בתפקוד מערכת העיכול, מעלה את רמות הורמוני הסטרס - האדרנלין והקורטיזול, מצרה את כלי הדם, מעלה את לחץ הדם ומצמצמת את ההזנה התאית עקב כמות פחותה של חמצן בדם.
בדומה לקשר בין יציבה למצב הנפשי, כך גם הנשימה והתודעה קשורות זו בזו – אדם המתמודד עם דיכאון סובל מרמות אנרגיה נמוכות ומהצטמצמות של הנשימה, מה שמקבע את העומסים הרגשיים ואת התודעה במצב חסר מנוחה. ישנם תרגילי נשימה שונים המשמשים למטרות שונות, אך באופן כללי ניתן לומר שתרגול היוגה מגביר את מנת החמצן הנשאפת פנימה וממלא באנרגיה, אך גם משקיט את המוח דרך הארכת נשיפה.

 

  • אי אפשר שלא להזכיר את עצב הואגוס בהקשר של נשימה והשפעתה על המצב הנפשי. עצב זה מעביר מידע מהמוח לרבים מהאיברים הפנימיים ומהווה תפקיד חשוב במערכת העצבים הפראסימפטטית. הוואגוס הוא העצב העמוס והפעיל ביותר בגופנו ויש לו קשר ישיר למצב הרגשי והמנטלי – הוא מעודד את מע' העצבים לעבור למצב רגיעה ועיכול ומאזן את מצבי הרוח והתודעה. תנועה מלאה של הסרעפת ונשימה נכונה יעלו את הטונוס של הוואגוס, יפחיתו ממנו עומסים ויסייעו בבניית חוסן נפשי ויציבות רגשית.



מדיטציה מדיטציה היא חלק בלתי נפרד מהתרגול היוגי. זהו תרגול של נוכחות ברגע הזה והתבוננות מרוכזת באובייקט מסויים (למשל בנשימה). בזמן המדיטציה המתרגל שם לב שתחושות, מחשבות ורגשות שעולים בו ומתבקש לנקוט בגישה של שיוויון נפש כלפיהם, מתוך ידיעה שהכל בר חלוף. תרגול זה בונה חסינות מנטלית וגמישות רגשית, והשפעותיו נחקרו רבות והוכחו כיעילות לשינוי ממשי של המוח וחיווטו מחדש בכל הקשור לדפוסים מנטליים, רגשיים והתנהגותיים.
 

  • על הקשר בין למדיטציה ודיכאון – פעילות מוחית בחלקה השמאלי של קליפת המוח הקדם חזיתית משויכת לרמות גבוהות יותר של שלווה ואושר, ונמצא שיש קשר בין דיכאון לרמות פעילות מוחית נמוכות בחלק זה. מחקרו של ד"ר ריצ'ארד דווידסון מאוניברסיטת וויסקונסין מצביע על כך שמדיטציה נוטה להמריץ את הפעילות בחלק השמאלי של קליפת המוח הקדם חזיתית. כמו כן, תרפיה קוגנטיבית מבוססת מיינדפולנס נחקרה באוניברסיטת אקסטר באנגליה ונמצאה כיעילה עבור חולי דיכאון לפחות כמו טיפול תרופתי או ייעוץ ואף יותר לאורך זמן.

 



4. יוגה כתרפיה התומכת בחולי דיכאון

מחקרים רבים מוכיחים את יעילותה של היוגה בשיפור מצבם של חולי דיכאון. במחקר שפורסם במגזין -Journal of Alternative and Complementary Medicine, מאובחנים בדכאון קליני התבקשו לתרגל איינגאר יוגה 2-3 פעמים בשבוע, בנוסף לתרגול עצמי בביתם בין פעם ל 3 פעמים בשבוע. לאחר 3 חודשים הנחקרים דיווחו על ירידה של 50% בתסמיני הדיכאון.

פטרישיה וולדן, מורה בכירה בשיטת איינגאר, מחלקת את סוגי הדכאון ואופן העבודה עמם לפי מודל הגונות - שלוש האיכויות המרכיבות את  העולם ומתגשמות כרגשות, מחשבות ודרכי פעולה אצל אדם:

 

  • ראג'אס איכות של אש, שינוי, תנועה, פעלתנות, אנרגיה מתפרצת. עודף של ראגאס מתבטא בהיפראקטיביות, עצבנות וחוסר שקט.

  • תאמאס איכות אדמתית המייצגת אי פעולה ויציבות. בעודף תבטא כעכורה, עמומה וכבדה.

  • סאטווה האיכות הטהורה והמעודנת אותה מטפחות היוגה והמדיטציה, המאופיינת בצלילות מחשבה, נינוחות, קלילות, שלווה, יציבות ואיזון. 


תרגול עבור דיכאון ראג'אסי - מאופיין ברוגז, עצבנות וחוסר שקט – יתחיל בצורה דינאמית כדי לאפשר פריקה של אנרגיה עודפת. בהמשך יכלול תנוחות עמידה להגברת התקרקעות, מירכוז וייצוב. הקשתות לאחור מועילות לחולי דיכאון, אך כדאי להמנע מהקשתות עמוקות עם במצב ראגאסי כדי לא להחריף את הנמרצות וחוסר המנוחה. מבחינת הנשימה התרגול יתרכז בנשיפה המשקיטה את המיינד ומרגיעה את מערכת העצבים.

תרגול עבור דיכאון תמאסי - מאופיין בחוסר תנועה ואנרגיה, עייפות, עצבות וייאוש -  יתמקד בלהעיר ולעורר את המערכות: יכלול ריכוז בשאיפה המכניסה חיות וויטאליות אל הגוף-נפש. בנוסף מומלץ לעשות שימוש נרחב בתנוחות הפוכות וכפיפות עמוקות לאחור בתמיכה, הידועות בהשפעתן המיטיבה על הלוקים בדיכאון:
 

  • הקשתות לאחור הן קבוצת תנוחות עוצמתיות שמתמקדות בפתיחה של בית החזה ואזור הלב, ובעלות אפקט משמח, ממריץ ומרומם את הרוח– איכויות יקרות ערך מול המופנמות, העייפות והייאוש שמלווה את הדיכאון. הן משחררות אנרגיה חסומה מאזור בית החזה והאגן ע"י הגברת אספקת הדם והחמצן לאזורים אלה. כמו כן, אלו תנוחות המגמישות  את עמוד השדרה וכתוצאה מכך שומרות על הנעורים, החיות והאנרגיה של האורגניזם.
     

  • תנוחות הפוכות מרעננות את המוח ומשמשות כטיפול בעייפות נפשית. ע"פ המסורת של ב.ק.ס איינגאר תרגול קבוע של עמידת ראש ועמידת כתפיים אחת אחרי השנייה, מאזן את המערכת ההורמונלית ומהווה שילוב נפלא של בהירות מנטלית עם רגיעה נפשית. 

 


5. הכלים הייחודיים של היוגה הנשית להתמודדות עם דיכאון

היוגה הנשית פותחה ע"י מירה ארצי פדן בישראל, מתוך הצורך להתאים את התרגול היוגי לצרכיה של האישה המודרנית. דיכאון שכיח פי 2 בקרב נשים, וליוגה הנשית מספר כלים ייחודיים ורבי עצמה שיכולים להוות תמיכה עבור נשים המתמודדות עם דיכאון.

התמקדות בחשיבותו של האגן ואיבריו - בריאותו ותפקודו של האגן חיוניים לגוף-נפש מלא חיים ומשוחרר. ההתמקדות באגן כמרכז התשוקה, היצירה וההולדה (של ילדים ורעיונות) והמודעות לכך שההיסטוריה הנשית - האישית והקולקטיבית- צפונה באגן, יש בכך כוח מרפא עבור נשים. אנרגיות חסומות אינן נעלמות. הן נשארות רדומות וחיות כזכרונות בתוך הרקמה השרירית שמתקשה ומשריינת את הגוף. מודעות ופיתוח קשב פנימי בשילוב עם תרגול תנועה המגבירה חיוניות, הופכים את האגן ממחסן של רגשות מעופשים למעיין נובע של יצירה וחיות.

מולה בנדהה - מסנסקריט: מולה – שורש, בסיס. בנדהה – איסוף, נעילה.
מולה בנדהה היא הכלי העיקרי שאנו משתמשות בו בתרגול היוגה הנשית, והיא מתייחסת לאיסוף והרמה של שרירי רצפת האגן. שרירים אלה ,יחד עם הסרעפת, הרחב בטני והשרירים הבין חולייתיים,  מהווים את השרירים המייצבים שאחראים על יציבה והתארכות עמוד השדרהותומכים באיברי הבטן, האגן והגב התחתון.
 דיכאון הוא שחיקה של יכולת ההתמודדות במובן מסוים, ואילו המולה בנדהה משקמת את תחושת היכולת והבטחון העצמי. עם ההתמדה בתרגול, האישה לומדת להתחבר למרחב יציב בתוך עצמה, כך שגם בעין הסערה יש על מי לסמוך – על עצמה ועל המרכז המייצב שלה.
ניתן לתרגל מולה בנדהה גם בשכיבה על הגב – איסוף רך בנשיפה ופרימה הדרגתית בשאיפה – וכך, מבלי לצאת מהמיטה, האישה מפתחת את היכולת למשוך לתוך עצמה שלווה, כוח ותבונה.


ידיעת המחזוריםהמחזור הנשי משקף את טבעו המחזורי של היקום, שכל דבר בו מתנהל במחזוריות קבועה – הים עולה ויורד, הירח מתמלא וחסר, עונות השנה מתחלפות והמעגל חוזר על עצמו. כפי שציינתי קודם, הוכח שדיכאון קשור לשיבושים במקצבים הביולוגיים. לאישה שמכירה ומחוברת למקצבים ההורמונליים שלה, המתבטאים גם במחזוריות מנטלית ורגשית, יש את הכוחות לעזור לעצמה ע"י התאמת אורח חייה לשינויים ולצרכים המשתנים תדיר של הגוף-נפש שלה. קראי את המאמר התאמת התרגול היוגי למחזור החודשי ולבריאות האישה כדי ללמוד איך לשמור על לשמור על יציבות רגשית לאורך המחזור החודשי ולבסס איזון הורמונלי.

כתיבה של יומן מעקב כדי לסייע לך לעקוב אחר המחזוריות שלך היוגה הנשית מציעה מילוי של יומן מעקב לאורך החודש – בכל ערב לרשום בקצרה את מצב הרוח, הכאבים, התשוקות ותסמינים נוספים שחווית. כעבור כ3 חודשים תהיה לך מפת דפוסים שתעזור לפענח את השפעתו של המחזור ההורמונלי על תחומים שונים בחייך - אילו דברים מיטיבים או גורעים ממצבך הפיזי והנפשי. ספציפית להפרעות מצב רוח, שימי לב אם התעלות קיצונית במצב הרוח או חשיפה לגירויים רבים קודמים לנפילה במצב הרוח ולדיכאון. מודעות לכך תסייע לך להקדים תרופה למכה.

כתיבה אינטואיטיביתהעלאת דימויים וכתיבה אינטואיטיבית ככלי תקשורת עם התת מודע מסייעים בפיתוח קשב לצרכים עמוקים ואף בעיבוד טראומות היושבות בבסיס הדכאון ומרעילות את הגוף-נפש.

העלאת רמות אוקסיטוציןהיוגה הנשית מזכירה לנו שאנו אחראיות על ה-well being שלנו, לרבות רמת האוקסיטוצין בדמנו. אוקסיטוצין הוא הורמון שמעורר תחושות של שביעות רצון, שייכות, עונג ומכונה גם "הורמון האהבה". הוא מופרש בזמן מגע, לידה, הנקה, חיבוק, אורגזמה, בחברה נשית תומכת וכו'. היוגה הנשית מציעה כלים שונים הגורמים להפרשת אוקסיטוצין בזמן התרגול, כגון עיסוי עצמי ועבודה עם צליל.

עצב הואגוסכפי שציינתי קודם, עצב הוואגוס הוא העצב העמוס והפעיל ביותר בגופנו ויש לו קשר ישיר למצב הרגשי והמנטלי – הוא מעודד את מע' העצבים לעבור למצב רגיעה ועיכול ומאזן את מצבי הרוח והתודעה. תרגול היוגה הנשית מקדיש תשומת לב רבה לוואגוס ומחזקת את הטונוס שלו ע"י תנוחות של כפיפות לפנים ופיתולים, הארכת נשיפות, חיבור הסרעפות ועבודה עם צלילים.

פורושה ופרקריטיאלו מושגים הלקוחים מהפילוסופיה היוגית. פרקריטי היא האיכות הבלתי יציבה של שינוי ותנועה בחיינו. פורושה הוא היסוד הנצחי והבלתי משתנה, הקיים בכל זמן ומקום. תפיסת מציאות שכזו שותלת את הזרע שבזכותו גם ברגעי משבר חריפים משהו בתוכך זוכר שקיים  בך יסוד שאינו ניתן להריסה, וגם שאת אינך הכאב, שקיים רווח בינך לבין לבינו. כשאנו מתרגלות תפיסה זו לאורך זמן ובהתמדה, צומחת בנו הידיעה שגם הגרוע מכל מבטיח גדילה בכוח הנשמה וגם הוא יחלוף ויפנה את מקומו למשהו אחר.
 

מקורות
יוגה נשית – מירה ארצי פדן
אנדרו סולומון – דמון של אחר צהריים
פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים  – רוברט קרסון, ג'יימס בוצ'ר, סוזן מינקה
yoga for depression – Amy Weintraub
יוגה של האישה – בובי קלנל
גופנפש – קן דיכטוואלד
Harvard mental health letter – yoga for anxiety and depression 2009
ספר היוגה השלם – סוואמי וישנו דיבננדה
It’s official: yoga helps depression – Amanda MacMillan, TIME magazine
השלכותיה של תאורה מלאכותית בלילה - פרופסור אברהם חיים

-    ענת גבריאל   - 

מלמדת בגישה תרפויטית
מלווה נשים וגברים בתהליכי צמיחה בדרך היוגה

כל הזכויות שמורות לענת גבריאל © איורים - פריאל חכים