Search
  • ענת גבריאל

ויהי אור - תרגול של היזכרות

Updated: Dec 6, 2019

מאז שיעור מיוחד מאוד עם מורתי איריס קליין, אני פותחת את האימון האישי שלי קצת אחרת.

לפני הכל, אני מתיישבת באורן של קרני השמש שנכנסות לחדר, מרגישה את החום על העור ומפנה קשב עמוק להארת החלל, משחקי האור והצל, הריצודים וההשתקפויות מסביב.

ההתכווננות החושים הזו היא פעולה של היזכרות - השמש החיצונית כדימוי לשמש הפנימית, שאורה מזין ונותן חיים, אור שקיים גם בחשכת הלילה.

בתהליך הדרגתי שלוקח מהחוץ אל הפנים, אני עוצמת עיניים עם כוונה להבאת המודעות אל אותו הכוח בתוכי, שיודע ומזין ומאיר תמיד, אך מוסתר מתחת לאותן שכבות של בלבול ו - אי בהירות, שהיוגה מכוונת לנקות ולהסיר.

אני נזכרת אט אט שכל מה שאני צריכה כבר מצוי בתוכי, בוטחת במערכת התמיכה הפנימית, קוראת לאורי להפציע ולזרוח. נזכרת שאני תמיד בבית.


סוואמי ונקטסאננדה מבהר את סוטרה 1.36 וכותב -

viśokā vā jyotiṣmatī


"מתוך שלווה ובהכרה בלתי מוסחת נצפה באור הפנימי אשר זוהר אפילו כשהעיניים עצומות, ומגלה את המחשבות, הרגשות, החוויות הזכרונות והדימיונות. האור הזה הוא מעבר לצער, כשם שבחשכת השינה העמוקה איננו חווים שום צער. כשהוגים באור הפנימי שמעבר לצער, מתגברים על כל המכשולים"


#ויהיהאור #בדרךהיוגה




10 views